במושגים של רפואה מודרנית ניתן לתרגם, בקושי רב, כירידה בתפקוד המערכת האנדוקרינית – יותרת הכליה, בלוטת התריס ולכן ליקוי בתפקוד ההורמונלי, במערכת החיסון ובתהליכי הגדילה. איזו שפה שלא תשתמשו, התוצאות הן זהות: גפיים קרות, צפצופי נשימה, פעילות נמרצת של מערכת ההפרשה, כאבי גב תחתון ולעיתים ירידה ביכולת הפוריות (לא כל התסמינים אגב יופיעו בהכרח, אולם הנטייה כלפי השטח עודנה קיימת).

בררר הכליות קופאות מקור

אם נחזור למונחים הסינים הטיפול הנדרש בתקופה זו של השנה הוא חימום הכליות, פיזור לחות וקור, הזרמת האנרגייה (הצ'י) והדם בתוך הגוף למניעת הכאבים בפרקים ובצלעות. טיפול כזה נכון גם בכל המקרים שציינו (למשל חוסר פוריות) אם היא נובעת מאותה סיבה, גם בשאר התקופות בשנה.

לשם טיפול כזה מומלץ להרבות באכילת החילבה (גרגרנית יוונית) כמחית טחונה, כנבטים בסלט כחליטה או תמצית בשימוש יומיומי. החילבה מפזרת את הקור מהעצמות ומשככת כאבים (דלקת פרקים, כאבי צלעות) וכל יעילה למקרה של שבר בטני (הרנייה) והתנפחות.

אגוזי המלך, הדומים בצורתם למבנה הכלייה (וידוע, ברפואה הסינית, שצמח הדומה לאיבר בגוף האדם הוא הוא המשמש לרפואתו !), אף הם מחזקים את הכליות, מונעים קור וכאבים בגב ובברכיים, מונעים שיעול כרוני וצפצופי נשימה ע"י חיזוק הריאות ומעודדים הפרשות למניעת עצירות.

צמח סיני נוסף הוא קליפת האוקומיה לחיזוק הגידים והעצמות, למניעת חולשה וכאב, לעידוד זרימת הדם ולמניעת הפלות בהריון הנובעות מחולשת כליות ומתבטאות, בין השאר, בדימום קור וכאבי גב.

זרע הכשות, אף הוא מסייע לבעיות פוריות אצל הזכר ואצל הנקבה (כמו הפלות חוזרות), וכן  לטנטון (צפצופים באוזניים) וראייה מטושטשת ע"י הגברת היין של הכליות שימור הג'ינג (התמצית).

וכשהגפיים חמות דווקא ?

תופעה נוספת הרווחת כתוצאה מחולשת הכליות ומתבטאת בסימני חום, סחרחורות, חולשת גב תחתון וברכיים, טינטון וחום בגפיים נקראת בשפה הסינית – חוסר יין הכליות, ומכיוון שהכליות הן המזינות את הכבד אזי גם חוסר בכבד המתבטא בחוסר דם, ירידה בחדות הראייה, עיניים יבשות ותחושה של חום נמוך. סימפטומים נוספים הקשורים לריאות יכולים להתבטא בשיעול יבש או מלווה בליחה, שיעול כרוני, יובש בעור והזעות לילה.

הצמחים המסייעים למקרה כזה הם צמחים מתוקים בטעמם ומזינים הכוללים את שורש האספרגוס, למניעת יובש בפה וכיח צמיגי, הזנת הכליות לייצור נוזלים. מתאים למחלות כמו סוכרת, שחפת ועצירות עקב יובש במעיים. גם עשב החיטה מזין ומתוק, מונע שיעול יבש או דמי, ליחה, עצירות ונרגנות.

זרעי שומשום מזינים אף הם, מונעים ראייה מטושטשת, סחרחורות טנטון וחוסר בדם. לא סתם אומרים להרבות באכילת טחינה בעונת החורף...

צמחים נוספים כוללים את דבקון הזית, במינון נמוך (צמח רעיל מעט) לחיזוק הכבד והכליות, להרגעת הרחם והזנת הדם, שורש הדיוסקוראה לטיפול בבעיות פוריות ולהזנה (השורש משמש גם למאכל, מעין סוג של בטטה) והשיזנדרה לבעיות פוריות אצל גברים בעיקר.

אז מה אוכלים בחורף ?

מרק לחיזוק כליות יכלול בראש ובראשונה קטניות – אפונה, שעועית (שחורה, הדומה בצורתה לכליה או לבנה), סוייה, עדשים וכן ירקות מזינים – אספרגוס, שבולת שועל, פשתן, חמניות ושקדים.  לחיזוק מערכת החיסון כדאי להוסיף פטריות מזינות (שיטאקי, ריישי) ואצות-ים.

למקרה של עודף קור כדאי לתבלן בקינמון, זנגוויל, צפורן, שום וכורכום – תבלינים מחממים הממריצים את מחזור הדם ומחזקים את מערכת החיסון. שתי כפות של טחינה גולמית למרק ירקות, אגב, זו המלצה חמה החביבה עלי וגם חביבה על הכליות. מעבר לזה – זה עניין של טעם.